המ"ת!

קון חייך, מניח את ראשו בחיקו של האצ'.
"מה שהוא אמר... על זה שאתה יכול להשתמש בי..." הוא מלמל, "אני בסדר עם זה, אם אתה רוצה..."

האצ' הניד בראשו. "אל תדבר שטויות, ילד." אמר בשקט והמשיך ללטף את אוזניו

קון גרגר בהנאה, "אני מתכוון לזה. כשהוא... כשהוא עשה את הדברים ההם ניסיתי לדמיין שזה אתה. זה עזר."

האצ' הביט עליו בהפתעה ואז גירד מאחורי אוזנו. "זה לא אומר שאתה רוצה שאני אעשה את זה."

"למה אתה מנסה לשכנע אותי? אתה לא רוצה לעשות את זה איתי?" הוא מלמל, נשמע מעט פגוע.

"אתה הוזה מהחום, קון. לך לישון." נאנח

"לא!" הוא מלמל, קם על ברכיו. הוא כרך את זרועותיו סביב צווארו של האצ', מחבק אותו בחוזקה בעודו מטפס מעליו. "אני רוצה לדעת אם אתה רוצה אותי..." הוא לחש, זנבו נכרך סביב רגלו של האצ' באיטיות.

"קון! תשחרר את הזנב שלך מהרגל שלי." אומר ונרתע ממנו מעט. "הגעת לסיטואציה חדשה ודי נוראית ואתה מנסה להתלות במשהו מוכר. אל תעשה שטויות בבקשה."

קון הביט בו בשקט, זנבו הרפה במהירות. הוא הניח את ראשו על חזהו של האצ' ועצם את עיניו.
"מצטער..."

הוא הניד בראשו וליטף את אוזניו שוב. אחרי רגע הוא נישק את מצחו ברכות.

קון רק חיזק את החיבוק בתגובה. "תודה שאתה דואג לי... עשיתי לך יותר מידי צרות."

"בבקשה."

"...אתה לא מדבר הרבה." הוא מלמל, מפהק בצורה חתולית ביותר. "אני יכול לישון איתך במיטה?" לחש.

"כן. אתה יכול." אמר לו "ולא, אני לא מדבר הרבה."

"...זה נחמד, אני מניח." הוא מלמל, מניח את ראשו על כתפו של האצ'.

האצ' נשכב אחורה באיטיות, מושך את קון איתו וכיסה את שניהם עם השמיכה

קון חייך לעצמו, מתכרבל צמוד להאצ' ומגרגר.

האצ' צחק בשקט וליטף את עורפו החשוף בעדינות

הוא עצם את עיניו, לא עבר הרבה זמן עד שנרדם.

האצ' נשאר ער והביט עליו ישן, עין אחת תמיד פקוחה על הדלת.

במהלך הלילה קון זז כמעט בלי הפסקה, מתהפך בשנתו ומלמל כל מיני דברים, כמה פעמים הוא אפילו התעורר, מתרחק מיד מהאצ' ובוכה לתוך הכרית שלו, למרות שאחרי כמה זמן מיד חזר להתכרבל ליד האצ', מתנחם מנכוחותו.

בשלב מסויים האצ' קם בזהירות כדי לא להעיר אותו והלך להביא לעצמו ולקון לשתות מהמטבח (שאותו מצא בעזרת חוש הריח שלו. איזה כלבלב חמוד)

כשחזר הוא מצא את קון ער, יושב ומחכה לו בשקט.

הוא התקרב אליו והושיט לו את הבקבוק.
"כמה זמן אתה ער?"

"מאז שהלכת..." הוא לחש, שותה לאט.