המ"ת!

"לא!" הוא נהם, חושף את ניביו שסך הכל היו די קטנים, אבל חדים.

"החתול תפס קצת אומץ." צחק השחרחר. "תראה, הפרווה שלו באמת סומרת, ריו."
הבחור הקרוי ריו גיחך. "מפחיד."

קון נהם שוב, לוקח עוד כמה צעדים אחורה.

"צמשיך ללכת ותתקל בקיר."

קון זרק מבט אחורה, הם צדקו כמובן, לא היה לו לאן לברוח.
אז הוא עשה את הדבר היחיד שיכל וקפץ, נתלה על הארון הגבוה שעמד מאחוריו.

הבחור השחרחר עשה צעד קדימה ותפס את הזנב שלו בכוח, מושך אותו למטה לעברם

קון ייבב, נאחז בארון בציפורניו. לא שזה ממש עזר לו. "ע-עזוב אותי! עזוב!"

"רד אלינו, קיטיקט." אמר הבלונדיני. "הכלב שלך לא פה כדי להגן עלייך ואנחנו צריכים הפסקה."

"לאא" הוא יילל, נועץ את ציפורניו בעץ. הוא בעט ברגליו בתקווה לפגוע באחת מהם.

"תוריד אותו כבר ונסיים עם זה. אין לנו עוד הרבה זמן." מלמל השחרחר
הבלונדיני משך אותו למטה בכוח, מפיל אותו על הרצפה.

קון ייבב, עוד מנסה לברוח.

השחרחר ריתק אותו לרצפה ותלש מעליו את החלוק בעוד הבלונדיני תפס את ידיו של קון, מונע ממנו לזוז.

"לא! רדו ממני!" הוא צעק, בועט ברגליו ומנסה להשתחרר.

"תפסיק לזוז!" נהם השחרחר ותפס את רגליו, מפסק אותן ומצמיד אותן לרצפה. "תסתום לו את הפה!"
"בשמחה." אמר והחזיק בפניו של קון, מקרב אותן למפשעתו "פה גדול."

קון בכה, סוגר את פיו הכי חזק שהיה מסוגל. איפה היה האצ'י? למה הוא לא חזר כבר?

"תפתח כבר." אמר לו בכעס.
"אל תדאג. בקרוב הפה הקטן הזה יפתח." אמר השחרחר והפשיל את מכנסיו, חודר אל קון בכוח - נותן לו תחושה שהוא נקרע מבפנים.

קון ניסה בהתחלה לנשוך את שפתו, לא לפתוח את פיו לא משנה מה, אבל הכאב היה יותר מידי בשבילו ולא עבר הרבה זמן לפני שהתחיל לצרוח.

בשניה שהוא צרח הבלונדיני הכניס לתוך פיו את איברו, כמעט חונק אותו.
השניים נעו בתוכו בהרמוניה, בתנועות חדות ומהירות

קון לא הצליח לנשום, הוא ניסה לנשוך את איברו של הבלונדיני כאשר הכניס אותו לפיו אבל תנועותיו לא נתנו לו הרבה חופש לעשות זאת.

השניים התנשפו במהירות, קצב התנועות שלהם הולך וגובר במהירות, אחיזתם בקון מתהדקת

קון עצם את עיניו, הוא ידע מה הולך לקרות עכשיו והידיעה שאין שום דבר שיוכל לעשות על מנת לעצור את זה גרמה לו להפסיק להתנגד, מבין שככל שיעשה פחות כך הם ילכו מהר יותר.

שניהם גמרו בתוכו, קצב התנועות שלהם מאט עד עצירה.

קון הצליח להשתחרר מהם, בורח לפינת החדר שם השתעל בניסיון להוציא את מה שהיה בפיו. היו דמעות בעיניו והוא נראה אומלל לחלוטין.

הנוסף לזרע שיצא מישבנו יצא גם דם, מעיד שהוא נפצע.
"תחזור לכאן. עוד לא סיימנו איתך." אמר לו הבלונדיני

"לא..." הוא ייבב, "בבקשה לא עוד..."