המ"ת!

"סתום את הפה שלך. זה חזק מספיק - זה פשוט לא עושה לו נמק!"

האיש שילב את ידיו. "אתה זה שייזרק אחר כך למכלאות, לא אני."

"אני אוהב לשמוע שמחה לאיד על הבוקר."

"כן כן, רק תדאג שהוא קשור כמו שצריך." הוא זרק לו את הגאג, נותן מבט בקון שרעד תחת מבטו, מייבב ברכות.

"קדימה ילד, תפתח את הפה." ביקש ממנו בשקט

קון בלע את רוקו, מביט בהאצ' במבט אומלל. הוא פתח את פיו רק קצת, לא מספיק בשביל להכניס את הגאג.

"אתה יכול יותר מזה."

קון נראה מיוסר בעודו פותח את פיו עוד, נותן להאצ' להכניס אליו את המחסום ולהדק את רצועותיו סביב ראשו.

"ילד טוב." אמר וליטף שוב את אוזניו

קון הפנה ממנו את מבטו, לחיו מאדימות מעט.

"אתה תיהיה בסדר. אני מבטיח." אמר לו ברכות

קון הנהן להראות שהבין ועצם את עיניו.
באותו רגע נכנסו לחדר הבוס של האצ' והלקוח, שניהם עם עיניהם על קון, שהתחיל לרעוד ברגע שהדלת נפתחה. הלקוח התקרב ודחף את האצ' מקון, תופס בידו את סנטרו של הנער ומכריח אותו להסתכל עליו. הוא חייך בשביעות רצון ואז הפנה את מבטו אל שאר האנשים בחדר.
"צאו מפה... חוץ ממך." הוא אמר והפנה את מבטו לבחור השני שהיה אתם עד עכשיו בחדר. "אני אצטרך אותך."

האצ' התיישר וידיו נקמצו לאגרופים, נשימתו הופכת חדה.

"קדימה, החוצה!" הבוס של האצ' תפס בזרועו, מושך אותו ליציאה. "אל תהיה טיפש, אתה במספיק צרות גם ככה."

הוא לא ענה ויצא החוצה בצעדים כבדים

קון הביט עליו בעיניים דומעות עד שיצא, הדלת נסגרת מאחוריו.
לאחר כמה זמן החלו להישמע יבבות ובכי ולאחר מכן אף צרחות מיוסרות מהחדר, הן המשיכו הרבה זמן ואז נעלמו כליל. הדלת נפתחה והלקוח יצא החוצה, מחייך.
"תשמור עליו בזמן שאני לוקח הפסקה." הוא קרא פנימה, מבעד לגופו הענקי היה אפשר לראות את היצור השני יושב על המיטה ואת קון על ברכיו רכון לפניו עם ידיו קשורות מאחורי גבו ושיערו אחוז בחוזקה ע"י האיש, שהיה ברור מה הוא הכריח את קון לעשות.

האצ' הילך בעצבים במסדרון כל אותו הזמן וכשהלקוח יצא החוצה הוא נשך את שפתו בכוח על מנת לא לעשות משהו

הדלת נשארה פתוחה, ולכן ברגע שהאיש גמר היה אפשר לשמוע ולראות כשקון נפל חזרה על המיטה באפיסת כוחות. הוא הרים את ראשו מעט, עיניו עוקבות אחרי האצ'.
"האצ'... ת-תעזור לי..." הוא ייבב, ומיד הושתק ע"י הגאג שנדחף לפיו שוב. האיש השני יצא מהחדר מחייך אל האצ'. "הלשון שלו אלוהית, אני מציע לך לעשות עליו גם סיבוב לפני שהלקוח חוזר."

"אתה ממש לא רוצה לעצבן אותי." הזהיר אותו בחצי נהמה.

"המ, אם אתה לא רוצה אני אקח את הסיבוב הזה." הוא אמר ושילב את ידיו. "הוא ביקש אותך כל הזמן, אתה יודע..."

"תתרחק ממנו." נהם וחשף את ניביו בכעס

"אני מתחיל לתהות אם אתה מבין שאין לך שום מילה בעניין, כלב." האיש סינן. "או שאתה הולך אליו או שאני אלך."

הוא דחף אותו אחורה והלך לעבר קון.

קון היה מכורבל על המיטה, רועד. היה ברור שמה שעבר עליו בשעה האחרונה לא היה אפילו מעט הומני מכתמי הדם ושאר נוזלים על הסדינים. הוא התנשם בכבדות סביב הגאג וכשהאצ' התקרב הוא יכל לראות שבתוכו היה מה שנראה כמו וויברטור עבה שעבד בעוצמה גבוהה.
הוא הרים את מבטו מעט כשהאצ' התקרב אליו, מתנשם.

האצ' התיישב לידו והוציא את הגאג מפיו, מסיט את שערו מפניו